כשאתם חושבים על אירלנד מה הן האסוציאציות הראשונות שעולות לכם בראש? ודאי לפרקונים, יערות ירוקים, צוקים מרהיבים, מבטא כבד ולא מובן, מוזיקה קסומה ו… אלכוהול, הרבה אלכוהול. תרבות השתיה באירלנד היא חלק בלתי נפרד ממהות חייהם של התושבים על האי הקטן. חלק יגידו לכם שתרבות השתיה של אירלנד התפתחה כדרך התמודדות עם מזג האוויר הקר והגשום, בעוד חלק אחר יגיד לכם שזוהי פשוט שלוחה נוספת של השמחה והלבביות האירית ודרך נוספת לחגוג את החיים.
בירה, ויסקי ובעצם מה לא?
אירלנד ידועה כיצרנית של סוגים רבים של וויסקי, בורבון ובירה המפורסמים בעולם כולו, והפכו לחלק ממה שמושך תיירים רבים לבוא לאירלנד – מעבר למבשלות המפורסמות של גינס, סמית'וויקס, אוהרה ועוד, הדרך הטובה לחוות את תרבות השתיה היא כמובן הברים באירלנד, ובאופן ספציפי יותר – ברים בדבלין. אפשר לומר שלהיות באירלנד מבלי לחוות את חווית הברים בה זה קצת כמו להיות בישראל מבלי לאכול חומוס.
הברים באירלנד ממלאים רחובות שלמים בערים, נמצאים בעיירות ובכפרים הציוריים ותוכלו למצוא גם ברים בודדים בטבע, אפילו אם נראה שאין איש שגר באיזור, תמיד יש מי שיבוא וישתה. בניגוד לישראל, בה הברים פתוחים בעיקר בלילות, באירלנד הברים פתוחים כבר משעות הצהריים ולא מעט אירים יבואו לבר כאשר הם בהפסקת הצהריים מהעבודה כדי לשתות פיינט בירה, אולי גם כוס וויסקי (בלי קרח! וויסקי עם קרח נראה לאירים מוזר כמו שלנו השילוב של חומוס וגבינה מוזר), ידברו על החיים ויפרקו מתחים. לקראת שעות הערב ברים רבים יציעו גם מוזיקה (לרוב חיה) ואפילו ריקודים איריים מסורתיים שיעזרו להוריד את האלכוהול בגרון.
מותר להשתכר!
אם כשמדברים על אטרקציות בהולנד, אתם חושבים על צבעונים, אופניים וקופי שופס, או כשמדברים על אטרקציות ברומא אתם חושבים על הפורום והוותיקן – באירלנד אחת האטרקציות המהנות ביותר היא… להשתכר! בכל בר באירלנד יוגש לכם גם קנקן מים ותוכלו למצוא נשנושי בר שונים על מנת שלא תשתכרו על יתר מידה, אם כי, אם אתם מעוניינים להתנהג כאירים כאשר אתם באירלנד – השתכרות יתר על המידה היא חלק מהחוויה.
תרבות השתיה היא מנהג "עתיק" בתרבות האירית ואפשר למצוא שירים עממיים ישנים מאוד הנכללים תחת קטגורית המוזיקה "שירי שתיה", שהיא סאב-קטגוריה של מוזיקה אירית, כלומר, יש לה את הכלים המיוחדים והמקצבים האיריים, אך תוכן השירים מדבר על שתית אלכוהול וכל היוצא מזה.
אמנם השתכרות באירלנד היא מנהג יום יומי חשוב, אבל לאירים לא מספיק לשתות "סתם" , ועל כן יום פטריק הקדוש, אשר נחגג מדי שנה ב-17 במרץ לזכרו של פטריק, הקדוש המגן של אירלנד, הפך להיות יום של חגיגה ותהלוכות עם כובעים ירוקים ותלתנים וכמובן – הרבה הרבה אלכוהול. לא להשתכר ביום פטריק הקדוש זה כמו לא להתחפש בפורים – מפספסים את המהות.
ייצור ביתי
מלבד הבירות, הוויסקי והבורבון שכל כך מזוהים עם אירלנד, ישנו גם מונשיין (אלכוהול המיוצר באופן ביתי ולא במבשלה) הנקרא פוטין (הוגים את זה יותר כמו פוצ'ין, כך שלא תצטרכו לחשוב על נשיא רוסיה בזמן שאתם משתכרים, אלא אם כמובן, אתם ממש רוצים) וזהו למעשה סוג של וודקה המבוסס על תפוחי אדמה – דבר נוסף שאירלנד ידועה בו מאוד.
הפוטין היה לא חוקי במשך מאות שנים (החל מהמאה ה-17) מכיוון שנעשה באופן ביתי ועל כן לא היתה דרך לבדוק שהוא עומד בכל תקני הבריאות (בישול לא נכון של הפוטין עלול להיות רעיל), אך בשנת 1997 הפך לחוקי שוב ולא מעט חברות התחילו לבשלו ולייצא לחנויות המשקאות באירלנד ולסופרמרקטים. אירים רבים יגידו לכם שפוטין אמיתי הוא פוטין אשר מיוצר בבית ולא דרך חברה גדולה, אך זכרו ששתיית פוטין המיוצרת באופן ביתי שאינו עבר תקנים עלולה להיות רעילה והיא על אחריותכם בלבד.
קצת המלצות
יש המוני ברים מומלצים באירלנד אשר בכל אחד מהם תוכלו לחוות חוויה אותנטית של שתיה בסגנון אירי. אם תרצו להבין כמה עתיקה תרבות השתיה באירלנד תוכלו לבקר ב-Sean’s Bar, בעיירה את'לון שהיא באמצע הדרך בין דאבלין לגלאוויי, שזהו הבר לא רק העתיק ביותר באירלנד, אלא העתיק ביותר בעולם כולו והוא קיים מהמאה ה-10. בדבלין תוכלו לשתות ב- The Brazen Head שהוא הפאב הוותיק ביותר באירלנד והוא נפתח ב-1198.
בכל בר באירלנד בו תבחרו לשתות, בין אם הוא מהברים הותיקים באירלנד או שהוא חדש ומודרני, תוכלו להנות ממבחר של אלכוהול משובח ביותר, רק אל תעלו על ההגה אחרי בילוי בבר אירי.
